שו״ת הלכתית
תשובה:
רוב גובה הכולל של הבגד צריך להיות לא תפור ולהיות נחשב לא ״מחובר״ בכל דרך.
מקורות:
שו״ע או״ח סי׳ י׳ סע׳ ז׳: מלבושים שהם פתוחים מן הצדדים ולמטה, ויש להם ארבע כנפות לצד מטה ולמעלה הם סתומים, אם רובו סתום, פטור, ואם רובו פתוח, חייב.
כמה בגד צריך להיות פתוח מלמטה בשביל להתחייב בציצית?
תשובה:
להלכה אין שום מניעה, ואין מקור בפוסקים להימנע מכך. מצד תורת הנסתר ישנם מסתייגים משרוולים.
מקורות:
בעל התניא כתב בשולחן ערוך שלו: כל איש ירא ה' וחפץ במצוותיו לקיים מצות ציצית כל היום לדברי הכל, צריך ליזהר בט"ק שיהיה פתוח לגמרי משני צדדיו ולא יחבר שם אפילו בקרסים ומכל שכן בתפירה אפילו מחציו ולמעלה ואין צריך לומר שלא לעשות בתי זרועות.
בפירוש בעל התניא התכוון שזה מידת חסידות (כי כתב ״איש ירא ה׳ ״, ולא כתב שזה אסור), וכנראה התכוון למה שמובא בשם האריז״ל (עי׳ משנה ברורה סי׳ ט״ז סוף ס״ק ד׳) כך: טלית קטן - יותר טוב שלא בו בתי זרועות. (אך עיין בגוף דברי האר״י בפרי עץ חיים שער ציצית סי׳ ג׳, שם אינו אוסר על עשיית בגד החייב בציציות עם שרוולים, אלא רק מסביר מדוע לטלית קטן אין שרוולים).
מצד שני, מצינו הרבה דיונים בפוסקים, בין היתר בשאלה האם מחשיבים את מקום השרוול בחישוב של גובה הבגד לעניין ״רובו פתוח״ כדי להתחייב בציצית, ולא העירו על זה שבגד כזה פטור מציצית מפני השרוולים. למשל עי׳ באליה רבה סי׳ י׳ ס״ק ט׳, נשמת אדם כלל י״א סע׳ ט׳, ובספר המאיר לארץ ס״ק ל״ז, ובדרך החיים ובארצות החיים.
לכן הנוהג על פי מנהג חב״ד, כנראה עדיף שלא ילבש טלית קטן עם שרוולים.
האם מותר לעשות שרוולים לטלית קטן?
תשובה:
לדעת רוב הפוסקים אין שום חשש בתקתקים, וגם לפי דעת החוששים אם לא סוגרים אותם שוב הוסר החשש.
מקורות:
הפוסקים הביאו מתשובת תרומת הדשן (חלק א׳ סי׳ רצ״ו) שחיבור בקרסים כפופים מאד נחשב חיבור לענין בגדים (שם בהקשר של כלאים ולא ציצית).
דנו הפוסקים האם גם כפתורים נחשבים חיבור מפני טעם זה. כתב המגן אברהם (סי׳ י׳ ס״ק י״ב) שכוונת תרומת הדשן רק בקרסים "שנכפפין מאוד שאינו יכול להתירן אלא ע"י מעשה". מעיר המגן אברהם שעם כל זה ייתכן שאסור בכל אופן (גם אם הקרסים נפתחים בקלות) משום מראית עין, אולם המשנה ברורה (שם) מסיק שאין לחוש בזה משום מראית עין. בספר אשל אברהם לרבי אברהם מבוטשאטש (שם ד״ה כעת) כותב בפירוש ש"אם הבגד מחובר בצדדים ע״י כפתורים הנפתחים בקלות, לא נחשב חיבור". וכן משמע מדברי הביאור הלכה סי׳ י׳ ד״ה רובו סתום שכתב: אם היו לו קרסים בטלית-קטן שלו למטה מחציו, אך שלא היו כפופין רק מעט, דדינו כפתוח. הרב אליהו בקשי-דורון בשו״ת שלו חושש לכפתורים של ימינו, שנפתחים רק ע״י מאמץ מסוים (״מעשה״ בדברי המג״א), לחיבור שפוטר בגד מציצית.
לגבי תקתקים אין כל ספק שהפתיחה שלהם לא נחשבת ל״מעשה״ כי לא נדרש כל מאמץ או תשומת לב.
האם התקתקים מבטלים את הפתיחה של הבגד ופוטרים אותו מציצית?
תשובה:
-
את החולצית לובשים מחוץ לבגדים
-
החולצית היא ״בגד ממש״ ולא חתיכת בד ייעודית לקיום המצווה
מקורות:
1. שו״ע או״ח סי׳ ח׳ סע׳ י״א: עקר מצות טלית-קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראה ויזכור המצוות. משנה ברורה שם ס״ק כ״ה: ובכתבים איתא, דטלית קטן תחת בגדיו. ״ובכתבים״ הכוונה כנראה לכתבי האריז״ל שידוע שדעתו דווקא להסתיר את הטלית קטן (ואת הציציות) מתחת לבגד חיצוני. וכוונת המ״ב בזה בפשטות היא רק להעיר שיש בזה עוד דעה, וגם על שיטת האר״י הוא חולק בהמשך דבריו כי כותב המ״ב שם ״על כל פנים צריך שיהיו הציצית בחוץ״, וזה נגד שיטת האר״י.
2. משנה ברורה סי׳ ט״ז ס״ק ד׳, בביקורת על אלה שעושים טלית קטן משתי חתיכות קטנות של בד מחוברות ברצועות (בגד קצת יותר מינימאלי מטלית קטן המוכרת היום), מסיים בזה הלשון: אבל כל ירא שמיים לא יסמוך על זה כלל, אלא יעשה בגד ממש, כל מדינה לפי מנהגו. ועיין בבית יוסף או״ח סי׳ י׳ שכותב שבגד שאינו מיועד לכסות את גופו או להגן מפני הצינה וכדו׳, אלא לובשים אותו רק לשם כבוד או מטרה אחרת, אינו נחשב בגד ופטור מציצית, וז״ל: דלא מיקרי כסות אלא הבא להגין על האדם מפני החום והקור זכר לדבר ״ואין כסות בקרה״.
משמע שיש צד שטלית קטן שלנו פטורה מציצית! וכן הבין מדבריו הדרכי משה שם.
ועיין באריכות תשובת הרב יעקב אריאל שליט״א המובא בשו״ת בנין אב חלק ה׳ סי׳ ד׳
האם יש יתרון הלכתי ל״חולצית״ על פני טלית קטן רגילה?
המקורות ההלכתיים לוקטו ע״י יעקב גשר. שאלות טענות ומענות יתקבלו בברכה במייל.